מחקרים
11/6/2023
אחריות חברתית והקשר להון החברתי בארגון
קראו עוד
הדו״ח הראשון מסוגו בארץ, שמציג נתונים על היקף התרומות המקוונות בישראל
.jpg)
בשנים האחרונות אנו עדים לנוכחות הולכת וגדלה של הפילנתרופיה המקוונת (online) במרחב הרשתי ובשיח התקשורתי בישראל.
בעולם, גואה הפופולריות של הפלטפורמות האינטרנטיות למימון המונים (crowdfunding), המאפשרות בין היתר גם לארגונים חברתיים לגייס תרומות מקוונות. על פי אתר FUNDLY היקף מימון ההמונים בפלטפורמות אינטרנטיות בעולם כולו גדל מ־1.5 מיליארד דולר בשנת 2011, ל־34.4 מיליארד דולר בשנת 2020. על פי דו״ח Global Trends in Giving שפרסמה עמותת Tech for Good בשנת 2020, כ־55% מהמשיבים העידו כי הם מעדיפיםלתרוםדרךהאינטרנט(ׁשיעורגבוהיותרנמצאבמדינותהאנגלו־סקסיות). במחקר אודות מימון המונים בארצות הברית אשר פורסם לאחרונה ב־Indiana University Lily Family School of Philanthropy, נמצא שכ־32% מהמשיבים תרמו בפועל לפרויקטים של מימון המונים בשנת 2019. בשני הסקרים האחרונים נמצא שכמעט מחצית מהתורמים לפרויקטים שונים במימון המונים, תרמו לארגונים חברתיים.
בישראל, על אף הנוכחות המורגשת של פלטפורמות אינטרנטיות לגיוס תרומות, אין מעקב שיטתי ומקיף אחר התופעה של תרומות מקוונות. במידה רבה בגלל שהמידע נמצא בידי גופים פרטיים שונים, ולמעשה לא נגיש לחוקרים ולציבור. דו״ח זה הוא הראשון מסוגו בישראל. מטרתו להציג נתונים עיתיים על היקף ודפוסים של תרומות מקוונות בישראל. המחקר מתבסס על נתוני JGive, פלטפורמה אינטרנטית לגיוס תרומות מקוונות, בין השנים 2015 (עת התחילה את פעילותה) ועד לאמצע שנת 2021.
המחקר נערך במכון למשפט ופילנתרופיה בפקולטה למשפטים, באוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם צוות המחקר של JGive. קרן עשור המפעילה את פלטפורמת JGive היא פורצת דרך בשקיפות ובשיתוף הנתונים שלה עם הציבור. אנו קוראים לפלטפורמות נוספות לגיוס תרומות לשתף את הנתונים שברשותן, כך שנוכל להעמיק ולהרחיב את הידע הקיים אודות התופעה של תרומות מקוונות בישראל.
מעת הקמתה של פלטפורמת JGive בשנת 2015, סך התרומות ומספר התרומות שגויסו דרך הפלטפורמה נמצא בעליה מתמדת. על אף ש־JGive פועלת גם בשווקים אחדים בחו״ל (ארה״ב, בריטניה וקנדה), הנתונים מראים כי הנסיקה של הפלטפורמה התרחשה בישראל. בכל שנה, סך התרומות ומספר התרומות מישראל גדל בעשרות רבות של אחוזים. גידול בסדרי הגודל הללו חורג בהרבה מגידול שנתי שגרתי בסך התרומות שעמותות מגייסות, ולכן הוא מצביע על כך שפוטנציאל התרומות המקוונות בישראל נמצא בשלבי גדילה משמעותיים. מרבית התורמים חוזרים לתרום דרך הפלטפורמה, אך אחוז התורמים החוזרים (לפי כתובת דוא״ל) נמצא במגמת ירידה קלה והיה בשנת 2020 כ־63%, מה שמשקף אחוז גבוה יותר של תורמים מזדמנים, ״חדשים״. במקביל לגידול בתרומות, גם מספר העמותות המגייסות תרומות דרך הפלטפורמה גדל בשיעור עקבי למדי בכל שנות הפעילות, ובשנת2020 תרומות דרך הפלטפורמה הגיעו לכמעט 900 עמותות שונות.
הגידול בתרומות המשיך אף בצילה של מגפת הקורונה. בפרט, בשנת 2020 (שהיא שנת הפעילות המלאה האחרונה) נתרמו דרךJGive למעלה מ־300 אלף תרומות מישראל בסכום כולל של כ־76 מיליון ש״ח.
מכאן והלאה הנתונים משקפים תרומות מישראל בלבד.
כוחה של הפילנתרופיה המקוונת הוא בתפוצה הרחבה שלה בקרב מספר רב של תורמים. ואכן, הגורם העיקרי לכך שסך התרומות שגויסו דרך הפלטפורמה גדל עם השנים, הוא גידול במספר התרומות. כפי שניתן לראות בתרשים 5, בבחינת התרומות המקוונות בתקופות זמן של חודשיים,1 ניכר שמספר התרומות משתנה ממש במקביל לסך התרומות. המתאם בין מספר התרומות המצרפי בכל תקופה לסך התרומות בכל תקופה הוא 0.97, כך שסך התרומות משתנה כמעט בתיאום מלא עם השינויים במספר התרומות.
יחד עם השינויים במספר התרומות, יתכן מצב שבו גם התרומה הממוצעת היתה משתנה במהלך השנה או לאורך השנים. אולם, מסתבר שהתרומה המקוונת הממוצעת או החציונית לא השתנתה באופן משמעותי לאורך השנים, או במהלך השנה (להוציא את תחילת 2016 שבה עדיין היו מעט תרומות, ולכן הממוצע חשוף לכל תרומה חריגה). כעולה מתרשים 6 התרומה החציונית יציבה למדי (סביב 110 ש״ח לתרומה). גם התרומה הממוצעת יציבה למדי, וגודלה נע סביב 250 ש״ח. זאת בהשוואה לתרומה מקוונת ממוצעת בפלטפורמות בארצות הברית של כ־230 ש״ח.
כאמור, פלטפורמות לגיוס תרומות מקוונות מאפשרות חשיפה רחבה לקשת מגוונת של תורמים מרקעים שונים ובעלי אמצעים שונים. בתרשים 7 ניתן לראות כי מרבית התרומות דרך JGive מגיעות מתרומות בסכומים שבין 100–500 ש״ח (59% מכל התרומות בממוצע לאורך השנים). אולם, סכומי התרומה המתקבלים מתרומות אלה מהווים 42% מסך התרומות בממוצע. לצידם, עוד 32% בממוצע מסך התרומות מגיעים מתרומות שבין 1–10 אלף ש״ח (תרשים 8). ישנה מגמה מתונה לאורך השנים של גידול בחלקן של התרומות שבין 100–500 ש״ח, על חשבון חלקן של התרומות שבין 1–10 אלף ש״ח. תורמים חוזרים נוטים לתרום סכומים גדולים יותר בממוצע, תרשים 8. התפלגות סך התרומות לפי גודל בהשוואה לתורמים מזדמנים.
אם נחשב לכל עמותה את תמהיל התרומות שלה, לפי גודל כלל התרומות המקוונות שקיבלה בכל אחת מהשנים, נקבל מדד שמצביע על מרכז הכובד של גודל התרומות בעמותה מסוימת. בתרשים 9 כל נקודה מייצגת עמותה בשנה מסוימת. על ציר ה־Y סך תרומות שנתי בש״ח, ועל ציר ה־X המדד לתמהיל התרומות בשנה: מתרומות קטנות מ־50 ש״ח, ועד תרומות מעל 10 אלף ש״ח. הרוב המכריע של העמותות מתרכז סביב נקודה ״2״, כלומר, מרכז הכובד של התרומות הוא בתרומות שבין 100–500 ש״ח.
האם יש לממוצע גודל התרומות קשר לסך תרומות? כפי שניתן לראות בתרשים 9, סך התרומות גדול יותר ככל שממוצע גודל התרומות עולה, עד לשיא בנקודה ״2״ ואח״כ יורד. כלומר, נראה כי העמותות שמצליחות לגייס סכומים גדולים יותר בסך הכול, הן העמותות המגייסות בעיקר תרומות שנעות סביב 100–500 ש״ח. חשוב לציין שהעמותות הללו מגייסות תרומות רבות יותר ומכאן בעיקר נובע הגידול בסך התרומות. אך לא רק, שכן גם עמותות המגייסות בעיקר תרומות קטנות מ־100 ש״ח, מגייסות תרומות רבות. בלוח 1 ניתן לראות שקבוצת העמותות, אשר תמהיל התרומות שלהן נע סביב ״2״, היא הקבוצה הגדולה ביותר, מה שמצביע על שכיחות תמהיל זה. בקבוצה זו, סך התרומות לעמותה (בשנת 2020), היה גבוה פי כמה בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות: גם החציון המצביע כך שמחצית מהעמותות הללו גייסו למעלה מ־17,231 ש״ח (בהשוואה לכ־3,000 ש״ח בשתי הקבוצות האחרות), וגם הממוצע המצביע על כך שהעמותות הגדולות ביותר (המגייסות תרומות מקוונות בסך של כמה מיליוני ש״ח בשנה) נמצאות בקבוצה זו.
תרומות גדולות במיוחד הן תרומות שמעל 10 אלף ש״ח. הן עשויות להיות מפתיעות בהקשר של פלטפורמה מקוונת, ואולי ״להתנהג״ אחרת, ועל כן יש טעם לבחון אותן בנפרד. סך התרומות שמעל 10 אלף ש״ח, הלך וגדל והגיע לשיא בשנת 2020 (סך של 5.5 מיליון ש״ח). מדובר בעשרות עד מאות תרומות בשנה, אשר הגיעו
לעשרות עמותות (בשנת 2020 כ־300 תרומות בסכום שמעל 10 אלף ש״ח כל אחת הגיעו ל־116 עמותות).
כפי שניתן לראות בתרשים 10, תרומות מעל 10 אלף ש״ח מהוות סביב 0.1% ממספר התרומות בכל השנים, וחלקן בסך התרומות היה יציב למדי לאורך השנים בין 6%–8%. יחד עם זאת, אחוז העמותות המקבלות תרומות אלה גדל בהתמדה (מ־5% בשנת 2016, ל־12% מהעמותות בשנת 2020).
עם זאת, במבט מצרפי, נראה שתרומות שמעל 10 אלף ש״ח לא משמעותיות בהסבר השינויים בסך התרומות. למשל, הן לא מסבירות את התנודתיות של סך התרומות במהלך השנה. אפשר לראות בתרשים 11 שדווקא סך התרומות מתחת ל־10 אלף ש״ח משתנה ממש בצמוד לקו של סך כל התרומות.
תחומי הפעילות4 נבדלים בחלקן של תרומות מטווחים שונים בסך התרומות (בממוצע שנתי). כך, בתחומים הגדולים יותר מבחינת סך התרומות (רווחה, חינוך, דת, פילנתרופיה והתנדבות, בריאות ותרבות ספורט ופנאי), כמעט מחצית מהתרומות מתקבלות מתרומות הקטנות מ־500 ש״ח. לעומת זאת, התרומות שמעל 10 אלף ש״ח הן המשמעותיות ביותר דווקא בתחומים קטנים יחסית מבחינת סך התרומות: בתחום הסנגור (הכולל גם פעילות לעידוד עליה וקשר עם התפוצות), ובתחום שיכון ופיתוח (הכולל בעיקר קרנות עירוניות ועמותות לעידוד יזמות עיסקית). מעניין לציין שבכל תחום כמעט, היתה לפחות שנה אחת שבה התרומות שמעל 10 אלף ש״ח היוו נתח משמעותי יותר מסך התרומות באותה שנה, למעט בתחום הרווחה שבו לאורך כל השנים חלקן של התרומות שמעל 10 אלף ש״ח לא עלה על 6% מסך התרומות.
בין התחומים השונים ניכרים הבדלים גם בגודל התרומה הממוצעת. כפי שניתן לראות בתרשים 13, בדרך כלל התרומה הממוצעת בתחום תרבות, ספורט ופנאי ובתחום סביבה נמוכה יותר בהשוואה ליתר התחומים, ואילו התרומה הממוצעת בתחום פילנתרופיה והתנדבות ובתחום שיכון ופיתוח גבוהה יותר. מעניין לראות שהשונות בין התחומים מבחינת התרומה הממוצעת הולכת ומצטמצמת לאורך השנים, כך שבשישה התחומים הגדולים התרומות הממוצעות מתכנסות בשנת 2020 לטווח שבין 200–260 ש״ח. בתחומים הקטנים יותר – סביבה, שיכון ופיתוח וסנגור (שבהם התקבלו פחות מ־10,000 תרומות באותה שנה) – התרומה הממוצעת רגישה יותר לתנודות, והיא נמוכה או גבוהה יותר.
כמובן שעדיף גם וגם... אולם אם בוחנים את השאלה במבחן המציאות ברמת העמותה, מסתבר שהמתאם בין סך תרומות שנתי שעמותה גייסה, ובין מספר התרומות השנתי גבוה מאוד (0.95), ומסביר חלק גדול מאוד מהשונות: מספר התרומות מסביר 85% מההבדלים בין עמותות שונות בסך התרומות שגייסו בממוצע לאורך השנים, ו־88% מההבדלים בין השנים בסך התרומות שעמותה מסוימת גייסה. מספר התרומות שמעל 10 אלף ש״ח מוסיף אחוזים בודדים בלבד להסבר השונות (4% בהסבר ההבדלים בין עמותות, ו־2% בהסבר ההבדלים בתוך עמותה). בנוסף, תרומה ממוצעת (שנתית) ברמת העמותה לא מסבירה כלל הבדלים בין עמותות או בתוך עמותות. עוד מעניין לציין, שותק העמותה והיקף הפעילות הכספית שלה (סך הכנסות כפי שדווח באתר גיידסטאר) לא תורמים להסבר ההבדלים בין עמותות בסך התרומות המקוונות שגייסו. במילים אחרות, המציאות מלמדת שההבדל העיקרי בין היקף תרומות מקוונות גדול להיקף תרומות מצומצם שעמותה מצליחה לגייס דרך הפלטפורמה, טמון במספר התרומות שהעמותה הצליחה לגייס, ולאו דווקא במספר התרומות הגדולות במיוחד שהצליחה לגייס.
כאשר בוחנים את דפוסי התרומות במהלך השנה, ניתן לראות (בתרשים 14) גידול בסך התרומות בין מחצית השנה הראשונה למחצית השנה השנייה. החלוקה לשש תקופות בשנה מאפשרת לבחון תנודות במהלך השנה. ניתן לראות בכל השנים, שבמחצית הראשונה של השנה סך התרומות במרץ–אפריל הוא הגבוה ביותר; לעומת זאת, במחצית השנייה של השנה, יש שנים שבהן סך התרומות הוא הגבוה ביותר בספטמבר–אוקטובר, ויש שנים שבהן סך התרומות הוא הגבוה ביותר בנובמבר–דצמבר.
כאשר בוחנים ״בעין״ את כלל התרומות בשנים 2017–2021 (שבהן הפעילות בפלטפורמה נהיתה משמעותית יותר ורציפה יותר), נראה שקיימת עונתיות במובן זה שיש גידול משמעותי בתרומות מקוונות בתקופות החגים: כפי שניכר בתרשים 14 למעלה, במהלך השנה יש שיא בחגי האביב (מרץ אפריל), ואחר כך בחגי תשרי (ספטמבר– אוקטובר), ולעיתים בסוף השנה האזרחית, בחגי הנצרות ובחנוכה (נובמבר–דצמבר). אולם, הקפיצות הרנדומליות כה גדולות, עד שהמודל העיתי השיטתי הטוב ביותר הוא ללא עונתיות.6 וזאת, גם כאשר בוחנים רק את השנים טרום משבר הקורונה (2017–2019). כך גם כאשר בוחנים את דפוסי העונתיות בכל תחום פעילות בנפרד. יוצא דופן הוא תחום הרווחה, שבו כן ניתן למצוא עונתיות ברורה דיה, כך שכמעט תמיד סך התרומות בשיאו בחגי תשרי ובחגי האביב. בתרשים 15 ניתן לראות את הדפוס העונתי של תרומות לעמותות רווחה. הקו הכתום משקף את סך התרומות שהתקבלו בפועל בעמותות רווחה. הקו הכחול מציג את המודל העיתי המבוסס על נתוני 2017–2019, ואת החיזוי לשנים 2020–2021 (ARIMA).
מעניין לראות שבתקופת משבר הקורונה התרומות לעמותות רווחה היו ברוב המקרים גבוהות מהחיזוי, ואף גבוהות מטווח הטעות של 20%.
ואם במשבר הקורונה עסקינן –
ניתן לראות בתרשים 14 למעלה, המתאר את סך התרומות שהתקבלו דרך הפלטפורמה עד אמצע שנת 2021, ששנת 2020 התאפיינה בתנודות קיצוניות במיוחד – גם בשלוש נקודות שיא (15 מיליון ₪ ויותר בכל אחת מהתקופות מרץ–אפריל, יולי–אוגוסט ונובמבר–דצמבר), וגם בנקודת השפל (מאי–יוני). אולם, למרות שיאים גבוהים בנקודות זמן ספציפיות, בראיה כוללת משבר הקורונה התאפיין במגמה של האטה:
בתרשים 16 ניתן לראות שבשנת 2020, אמנם יש גידול בשתי מחציות השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אך הגידול קטן בהרבה בהשוואה לשנים קודמות (פחות מ־50%). ובמחצית הראשונה של 2021 אף חלה ירידה של ממש בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
גם במקרה הזה ניכרים הבדלים בין תחומי הפעילות השונים. סך התרומות שגויסו בשנת 2020 היה גבוה יותר בהשוואה לשנה קודמת במרבית התחומים, וכפי שעולה למשל מתרשים 15 למעלה, עמותות מתחום הרווחה חוו גידול משמעותי בסך התרומות. עם זאת, בקרב עמותות מתחום הדת ניכרה ירידה של יותר מ־30% בסך התרומות, ובתחומים בריאות ושיכון ופיתוח היתה ירידה מזערית. לעומת זאת, במחצית הראשונה של שנת 2021 היקף התרומות קטן בהשוואה למחצית ראשונה של 2020 במרבית התחומים. אך עדיין היה גידול בתרומות לעמותות רווחה, תרבות ספורט ופנאי, בריאות וסביבה. כפי שעולה מתרשים 5 למעלה, גם בתקופת הקורונה השינויים בסך התרומות קשורים בשינויים במספר התרומות.
סדר העדיפויות של התורמים השתנה במעט בתקופת משבר הקורונה. כפי שעולה מתרשים 17, עמותות רווחה הן עדיין המוטבות העיקריות של התרומות המקוונות, כך לפני משבר הקורונה בשנת 2019, וכך גם במהלכו בשנים 2020–2021. יחד עם זאת ניכרת הירידה בחלקן של עמותות דת ובריאות. מעניין לראות שחלקן הצנוע של עמותות תרבות ספורט ופנאי כמעט שילש את עצמו בשנים 2020–2021, זאת אולי לנוכח הפגיעה האנושה שחוו ארגונים אלה מכורח הסגרים והריחוק החברתי.
התובנה החד משמעית המסתמנת ממחקר זה היא שמספר התרומות המקוונות הוא הקובע! מספר התרומות הוא הגורם המשמעותי ביותר המסביר את סך התרומות הכולל שנתרם דרך הפלטפורמה, את תנודתיות סך התרומות לאורך השנה, ואת ההבדלים בסך התרומות בין עמותות שונות, ובין שנים שונות באותה עמותה. נובעת מכך ההמלצה לעמותות שלא להזניח את גיוס התרומות המקוונות. בכוחן של הפלטפורמות האינטרנטיות להגיע למספר רב של תורמים פוטנציאלים במהירות וביעילות ובכך לאפשר לעמותות להגדיל את מספר התרומות, ולכן את היקף התרומות שיצליחו לגייס: הרבה תרומות קטנות מצטברות למספרים גדולים.
מעבר לתובנה המעשית שגיוס מספר רב של תרומות צפוי להגדיל משמעותית את היקף התרומות המקוונות שעמותות יצליחו לגייס, ייתכנו מספר יתרונות נוספים בהישענות על מספר רב של תורמים ותרומות. ראשית, הסתמכות על מספר רב של תרומות מקוונות עשויה לתת לעמותות קרקע יציבה יותר במימון שוטף של הפעילות שלה. שנית, גיוס תרומות המבוסס על מספר רב של תורמים עשוי לחזק את הלגיטימציה של עמותות לפעול, וזאת היות שתרומה מסמלת גם תמיכה רעיונית, וככל שמעגל הנתינה מתרחב כך מתחזקת הלגיטימציה המשתמעת ממנו. ולסיום, פיזור התרומות בין מספר רב של תורמים והרחבת מעגל התורמים, עשויים להגדיל משמעותית את מידת המעורבות של הציבור בפעילות ארגוני החברה האזרחית, ואף לבסס יותר ויותר תרבות של נתינה ופעילות פילנתרופית בעתיד.
אנו תקווה שהמחקר הזה הוא הסנונית הראשונה אשר תבשר מגמה של הנגשת מידע על ידי פלטפורמות אינטרנטיות נוספות בישראל, למען נוכל להיטיב להבין את התופעה המרתקת של פילנתרופיה מקוונת, ואף לשכלל אותה לטובת פעילות ארגוני החברה האזרחית, ולטובת מעורבות הציבור בפעילות זו גם יחד.
הדו״ח הראשון מסוגו בארץ, שמציג נתונים על היקף התרומות המקוונות בישראל
בשנים האחרונות אנו עדים לנוכחות הולכת וגדלה של הפילנתרופיה המקוונת (online) במרחב הרשתי ובשיח התקשורתי בישראל.
בעולם, גואה הפופולריות של הפלטפורמות האינטרנטיות למימון המונים (crowdfunding), המאפשרות בין היתר גם לארגונים חברתיים לגייס תרומות מקוונות. על פי אתר FUNDLY היקף מימון ההמונים בפלטפורמות אינטרנטיות בעולם כולו גדל מ־1.5 מיליארד דולר בשנת 2011, ל־34.4 מיליארד דולר בשנת 2020. על פי דו״ח Global Trends in Giving שפרסמה עמותת Tech for Good בשנת 2020, כ־55% מהמשיבים העידו כי הם מעדיפיםלתרוםדרךהאינטרנט(ׁשיעורגבוהיותרנמצאבמדינותהאנגלו־סקסיות). במחקר אודות מימון המונים בארצות הברית אשר פורסם לאחרונה ב־Indiana University Lily Family School of Philanthropy, נמצא שכ־32% מהמשיבים תרמו בפועל לפרויקטים של מימון המונים בשנת 2019. בשני הסקרים האחרונים נמצא שכמעט מחצית מהתורמים לפרויקטים שונים במימון המונים, תרמו לארגונים חברתיים.
בישראל, על אף הנוכחות המורגשת של פלטפורמות אינטרנטיות לגיוס תרומות, אין מעקב שיטתי ומקיף אחר התופעה של תרומות מקוונות. במידה רבה בגלל שהמידע נמצא בידי גופים פרטיים שונים, ולמעשה לא נגיש לחוקרים ולציבור. דו״ח זה הוא הראשון מסוגו בישראל. מטרתו להציג נתונים עיתיים על היקף ודפוסים של תרומות מקוונות בישראל. המחקר מתבסס על נתוני JGive, פלטפורמה אינטרנטית לגיוס תרומות מקוונות, בין השנים 2015 (עת התחילה את פעילותה) ועד לאמצע שנת 2021.
המחקר נערך במכון למשפט ופילנתרופיה בפקולטה למשפטים, באוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם צוות המחקר של JGive. קרן עשור המפעילה את פלטפורמת JGive היא פורצת דרך בשקיפות ובשיתוף הנתונים שלה עם הציבור. אנו קוראים לפלטפורמות נוספות לגיוס תרומות לשתף את הנתונים שברשותן, כך שנוכל להעמיק ולהרחיב את הידע הקיים אודות התופעה של תרומות מקוונות בישראל.
מעת הקמתה של פלטפורמת JGive בשנת 2015, סך התרומות ומספר התרומות שגויסו דרך הפלטפורמה נמצא בעליה מתמדת. על אף ש־JGive פועלת גם בשווקים אחדים בחו״ל (ארה״ב, בריטניה וקנדה), הנתונים מראים כי הנסיקה של הפלטפורמה התרחשה בישראל. בכל שנה, סך התרומות ומספר התרומות מישראל גדל בעשרות רבות של אחוזים. גידול בסדרי הגודל הללו חורג בהרבה מגידול שנתי שגרתי בסך התרומות שעמותות מגייסות, ולכן הוא מצביע על כך שפוטנציאל התרומות המקוונות בישראל נמצא בשלבי גדילה משמעותיים. מרבית התורמים חוזרים לתרום דרך הפלטפורמה, אך אחוז התורמים החוזרים (לפי כתובת דוא״ל) נמצא במגמת ירידה קלה והיה בשנת 2020 כ־63%, מה שמשקף אחוז גבוה יותר של תורמים מזדמנים, ״חדשים״. במקביל לגידול בתרומות, גם מספר העמותות המגייסות תרומות דרך הפלטפורמה גדל בשיעור עקבי למדי בכל שנות הפעילות, ובשנת2020 תרומות דרך הפלטפורמה הגיעו לכמעט 900 עמותות שונות.
הגידול בתרומות המשיך אף בצילה של מגפת הקורונה. בפרט, בשנת 2020 (שהיא שנת הפעילות המלאה האחרונה) נתרמו דרךJGive למעלה מ־300 אלף תרומות מישראל בסכום כולל של כ־76 מיליון ש״ח.
מכאן והלאה הנתונים משקפים תרומות מישראל בלבד.
כוחה של הפילנתרופיה המקוונת הוא בתפוצה הרחבה שלה בקרב מספר רב של תורמים. ואכן, הגורם העיקרי לכך שסך התרומות שגויסו דרך הפלטפורמה גדל עם השנים, הוא גידול במספר התרומות. כפי שניתן לראות בתרשים 5, בבחינת התרומות המקוונות בתקופות זמן של חודשיים,1 ניכר שמספר התרומות משתנה ממש במקביל לסך התרומות. המתאם בין מספר התרומות המצרפי בכל תקופה לסך התרומות בכל תקופה הוא 0.97, כך שסך התרומות משתנה כמעט בתיאום מלא עם השינויים במספר התרומות.
יחד עם השינויים במספר התרומות, יתכן מצב שבו גם התרומה הממוצעת היתה משתנה במהלך השנה או לאורך השנים. אולם, מסתבר שהתרומה המקוונת הממוצעת או החציונית לא השתנתה באופן משמעותי לאורך השנים, או במהלך השנה (להוציא את תחילת 2016 שבה עדיין היו מעט תרומות, ולכן הממוצע חשוף לכל תרומה חריגה). כעולה מתרשים 6 התרומה החציונית יציבה למדי (סביב 110 ש״ח לתרומה). גם התרומה הממוצעת יציבה למדי, וגודלה נע סביב 250 ש״ח. זאת בהשוואה לתרומה מקוונת ממוצעת בפלטפורמות בארצות הברית של כ־230 ש״ח.
כאמור, פלטפורמות לגיוס תרומות מקוונות מאפשרות חשיפה רחבה לקשת מגוונת של תורמים מרקעים שונים ובעלי אמצעים שונים. בתרשים 7 ניתן לראות כי מרבית התרומות דרך JGive מגיעות מתרומות בסכומים שבין 100–500 ש״ח (59% מכל התרומות בממוצע לאורך השנים). אולם, סכומי התרומה המתקבלים מתרומות אלה מהווים 42% מסך התרומות בממוצע. לצידם, עוד 32% בממוצע מסך התרומות מגיעים מתרומות שבין 1–10 אלף ש״ח (תרשים 8). ישנה מגמה מתונה לאורך השנים של גידול בחלקן של התרומות שבין 100–500 ש״ח, על חשבון חלקן של התרומות שבין 1–10 אלף ש״ח. תורמים חוזרים נוטים לתרום סכומים גדולים יותר בממוצע, תרשים 8. התפלגות סך התרומות לפי גודל בהשוואה לתורמים מזדמנים.
אם נחשב לכל עמותה את תמהיל התרומות שלה, לפי גודל כלל התרומות המקוונות שקיבלה בכל אחת מהשנים, נקבל מדד שמצביע על מרכז הכובד של גודל התרומות בעמותה מסוימת. בתרשים 9 כל נקודה מייצגת עמותה בשנה מסוימת. על ציר ה־Y סך תרומות שנתי בש״ח, ועל ציר ה־X המדד לתמהיל התרומות בשנה: מתרומות קטנות מ־50 ש״ח, ועד תרומות מעל 10 אלף ש״ח. הרוב המכריע של העמותות מתרכז סביב נקודה ״2״, כלומר, מרכז הכובד של התרומות הוא בתרומות שבין 100–500 ש״ח.
האם יש לממוצע גודל התרומות קשר לסך תרומות? כפי שניתן לראות בתרשים 9, סך התרומות גדול יותר ככל שממוצע גודל התרומות עולה, עד לשיא בנקודה ״2״ ואח״כ יורד. כלומר, נראה כי העמותות שמצליחות לגייס סכומים גדולים יותר בסך הכול, הן העמותות המגייסות בעיקר תרומות שנעות סביב 100–500 ש״ח. חשוב לציין שהעמותות הללו מגייסות תרומות רבות יותר ומכאן בעיקר נובע הגידול בסך התרומות. אך לא רק, שכן גם עמותות המגייסות בעיקר תרומות קטנות מ־100 ש״ח, מגייסות תרומות רבות. בלוח 1 ניתן לראות שקבוצת העמותות, אשר תמהיל התרומות שלהן נע סביב ״2״, היא הקבוצה הגדולה ביותר, מה שמצביע על שכיחות תמהיל זה. בקבוצה זו, סך התרומות לעמותה (בשנת 2020), היה גבוה פי כמה בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות: גם החציון המצביע כך שמחצית מהעמותות הללו גייסו למעלה מ־17,231 ש״ח (בהשוואה לכ־3,000 ש״ח בשתי הקבוצות האחרות), וגם הממוצע המצביע על כך שהעמותות הגדולות ביותר (המגייסות תרומות מקוונות בסך של כמה מיליוני ש״ח בשנה) נמצאות בקבוצה זו.
תרומות גדולות במיוחד הן תרומות שמעל 10 אלף ש״ח. הן עשויות להיות מפתיעות בהקשר של פלטפורמה מקוונת, ואולי ״להתנהג״ אחרת, ועל כן יש טעם לבחון אותן בנפרד. סך התרומות שמעל 10 אלף ש״ח, הלך וגדל והגיע לשיא בשנת 2020 (סך של 5.5 מיליון ש״ח). מדובר בעשרות עד מאות תרומות בשנה, אשר הגיעו
לעשרות עמותות (בשנת 2020 כ־300 תרומות בסכום שמעל 10 אלף ש״ח כל אחת הגיעו ל־116 עמותות).
כפי שניתן לראות בתרשים 10, תרומות מעל 10 אלף ש״ח מהוות סביב 0.1% ממספר התרומות בכל השנים, וחלקן בסך התרומות היה יציב למדי לאורך השנים בין 6%–8%. יחד עם זאת, אחוז העמותות המקבלות תרומות אלה גדל בהתמדה (מ־5% בשנת 2016, ל־12% מהעמותות בשנת 2020).
עם זאת, במבט מצרפי, נראה שתרומות שמעל 10 אלף ש״ח לא משמעותיות בהסבר השינויים בסך התרומות. למשל, הן לא מסבירות את התנודתיות של סך התרומות במהלך השנה. אפשר לראות בתרשים 11 שדווקא סך התרומות מתחת ל־10 אלף ש״ח משתנה ממש בצמוד לקו של סך כל התרומות.
תחומי הפעילות4 נבדלים בחלקן של תרומות מטווחים שונים בסך התרומות (בממוצע שנתי). כך, בתחומים הגדולים יותר מבחינת סך התרומות (רווחה, חינוך, דת, פילנתרופיה והתנדבות, בריאות ותרבות ספורט ופנאי), כמעט מחצית מהתרומות מתקבלות מתרומות הקטנות מ־500 ש״ח. לעומת זאת, התרומות שמעל 10 אלף ש״ח הן המשמעותיות ביותר דווקא בתחומים קטנים יחסית מבחינת סך התרומות: בתחום הסנגור (הכולל גם פעילות לעידוד עליה וקשר עם התפוצות), ובתחום שיכון ופיתוח (הכולל בעיקר קרנות עירוניות ועמותות לעידוד יזמות עיסקית). מעניין לציין שבכל תחום כמעט, היתה לפחות שנה אחת שבה התרומות שמעל 10 אלף ש״ח היוו נתח משמעותי יותר מסך התרומות באותה שנה, למעט בתחום הרווחה שבו לאורך כל השנים חלקן של התרומות שמעל 10 אלף ש״ח לא עלה על 6% מסך התרומות.
בין התחומים השונים ניכרים הבדלים גם בגודל התרומה הממוצעת. כפי שניתן לראות בתרשים 13, בדרך כלל התרומה הממוצעת בתחום תרבות, ספורט ופנאי ובתחום סביבה נמוכה יותר בהשוואה ליתר התחומים, ואילו התרומה הממוצעת בתחום פילנתרופיה והתנדבות ובתחום שיכון ופיתוח גבוהה יותר. מעניין לראות שהשונות בין התחומים מבחינת התרומה הממוצעת הולכת ומצטמצמת לאורך השנים, כך שבשישה התחומים הגדולים התרומות הממוצעות מתכנסות בשנת 2020 לטווח שבין 200–260 ש״ח. בתחומים הקטנים יותר – סביבה, שיכון ופיתוח וסנגור (שבהם התקבלו פחות מ־10,000 תרומות באותה שנה) – התרומה הממוצעת רגישה יותר לתנודות, והיא נמוכה או גבוהה יותר.
כמובן שעדיף גם וגם... אולם אם בוחנים את השאלה במבחן המציאות ברמת העמותה, מסתבר שהמתאם בין סך תרומות שנתי שעמותה גייסה, ובין מספר התרומות השנתי גבוה מאוד (0.95), ומסביר חלק גדול מאוד מהשונות: מספר התרומות מסביר 85% מההבדלים בין עמותות שונות בסך התרומות שגייסו בממוצע לאורך השנים, ו־88% מההבדלים בין השנים בסך התרומות שעמותה מסוימת גייסה. מספר התרומות שמעל 10 אלף ש״ח מוסיף אחוזים בודדים בלבד להסבר השונות (4% בהסבר ההבדלים בין עמותות, ו־2% בהסבר ההבדלים בתוך עמותה). בנוסף, תרומה ממוצעת (שנתית) ברמת העמותה לא מסבירה כלל הבדלים בין עמותות או בתוך עמותות. עוד מעניין לציין, שותק העמותה והיקף הפעילות הכספית שלה (סך הכנסות כפי שדווח באתר גיידסטאר) לא תורמים להסבר ההבדלים בין עמותות בסך התרומות המקוונות שגייסו. במילים אחרות, המציאות מלמדת שההבדל העיקרי בין היקף תרומות מקוונות גדול להיקף תרומות מצומצם שעמותה מצליחה לגייס דרך הפלטפורמה, טמון במספר התרומות שהעמותה הצליחה לגייס, ולאו דווקא במספר התרומות הגדולות במיוחד שהצליחה לגייס.
כאשר בוחנים את דפוסי התרומות במהלך השנה, ניתן לראות (בתרשים 14) גידול בסך התרומות בין מחצית השנה הראשונה למחצית השנה השנייה. החלוקה לשש תקופות בשנה מאפשרת לבחון תנודות במהלך השנה. ניתן לראות בכל השנים, שבמחצית הראשונה של השנה סך התרומות במרץ–אפריל הוא הגבוה ביותר; לעומת זאת, במחצית השנייה של השנה, יש שנים שבהן סך התרומות הוא הגבוה ביותר בספטמבר–אוקטובר, ויש שנים שבהן סך התרומות הוא הגבוה ביותר בנובמבר–דצמבר.
כאשר בוחנים ״בעין״ את כלל התרומות בשנים 2017–2021 (שבהן הפעילות בפלטפורמה נהיתה משמעותית יותר ורציפה יותר), נראה שקיימת עונתיות במובן זה שיש גידול משמעותי בתרומות מקוונות בתקופות החגים: כפי שניכר בתרשים 14 למעלה, במהלך השנה יש שיא בחגי האביב (מרץ אפריל), ואחר כך בחגי תשרי (ספטמבר– אוקטובר), ולעיתים בסוף השנה האזרחית, בחגי הנצרות ובחנוכה (נובמבר–דצמבר). אולם, הקפיצות הרנדומליות כה גדולות, עד שהמודל העיתי השיטתי הטוב ביותר הוא ללא עונתיות.6 וזאת, גם כאשר בוחנים רק את השנים טרום משבר הקורונה (2017–2019). כך גם כאשר בוחנים את דפוסי העונתיות בכל תחום פעילות בנפרד. יוצא דופן הוא תחום הרווחה, שבו כן ניתן למצוא עונתיות ברורה דיה, כך שכמעט תמיד סך התרומות בשיאו בחגי תשרי ובחגי האביב. בתרשים 15 ניתן לראות את הדפוס העונתי של תרומות לעמותות רווחה. הקו הכתום משקף את סך התרומות שהתקבלו בפועל בעמותות רווחה. הקו הכחול מציג את המודל העיתי המבוסס על נתוני 2017–2019, ואת החיזוי לשנים 2020–2021 (ARIMA).
מעניין לראות שבתקופת משבר הקורונה התרומות לעמותות רווחה היו ברוב המקרים גבוהות מהחיזוי, ואף גבוהות מטווח הטעות של 20%.
ואם במשבר הקורונה עסקינן –
ניתן לראות בתרשים 14 למעלה, המתאר את סך התרומות שהתקבלו דרך הפלטפורמה עד אמצע שנת 2021, ששנת 2020 התאפיינה בתנודות קיצוניות במיוחד – גם בשלוש נקודות שיא (15 מיליון ₪ ויותר בכל אחת מהתקופות מרץ–אפריל, יולי–אוגוסט ונובמבר–דצמבר), וגם בנקודת השפל (מאי–יוני). אולם, למרות שיאים גבוהים בנקודות זמן ספציפיות, בראיה כוללת משבר הקורונה התאפיין במגמה של האטה:
בתרשים 16 ניתן לראות שבשנת 2020, אמנם יש גידול בשתי מחציות השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אך הגידול קטן בהרבה בהשוואה לשנים קודמות (פחות מ־50%). ובמחצית הראשונה של 2021 אף חלה ירידה של ממש בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
גם במקרה הזה ניכרים הבדלים בין תחומי הפעילות השונים. סך התרומות שגויסו בשנת 2020 היה גבוה יותר בהשוואה לשנה קודמת במרבית התחומים, וכפי שעולה למשל מתרשים 15 למעלה, עמותות מתחום הרווחה חוו גידול משמעותי בסך התרומות. עם זאת, בקרב עמותות מתחום הדת ניכרה ירידה של יותר מ־30% בסך התרומות, ובתחומים בריאות ושיכון ופיתוח היתה ירידה מזערית. לעומת זאת, במחצית הראשונה של שנת 2021 היקף התרומות קטן בהשוואה למחצית ראשונה של 2020 במרבית התחומים. אך עדיין היה גידול בתרומות לעמותות רווחה, תרבות ספורט ופנאי, בריאות וסביבה. כפי שעולה מתרשים 5 למעלה, גם בתקופת הקורונה השינויים בסך התרומות קשורים בשינויים במספר התרומות.
סדר העדיפויות של התורמים השתנה במעט בתקופת משבר הקורונה. כפי שעולה מתרשים 17, עמותות רווחה הן עדיין המוטבות העיקריות של התרומות המקוונות, כך לפני משבר הקורונה בשנת 2019, וכך גם במהלכו בשנים 2020–2021. יחד עם זאת ניכרת הירידה בחלקן של עמותות דת ובריאות. מעניין לראות שחלקן הצנוע של עמותות תרבות ספורט ופנאי כמעט שילש את עצמו בשנים 2020–2021, זאת אולי לנוכח הפגיעה האנושה שחוו ארגונים אלה מכורח הסגרים והריחוק החברתי.
התובנה החד משמעית המסתמנת ממחקר זה היא שמספר התרומות המקוונות הוא הקובע! מספר התרומות הוא הגורם המשמעותי ביותר המסביר את סך התרומות הכולל שנתרם דרך הפלטפורמה, את תנודתיות סך התרומות לאורך השנה, ואת ההבדלים בסך התרומות בין עמותות שונות, ובין שנים שונות באותה עמותה. נובעת מכך ההמלצה לעמותות שלא להזניח את גיוס התרומות המקוונות. בכוחן של הפלטפורמות האינטרנטיות להגיע למספר רב של תורמים פוטנציאלים במהירות וביעילות ובכך לאפשר לעמותות להגדיל את מספר התרומות, ולכן את היקף התרומות שיצליחו לגייס: הרבה תרומות קטנות מצטברות למספרים גדולים.
מעבר לתובנה המעשית שגיוס מספר רב של תרומות צפוי להגדיל משמעותית את היקף התרומות המקוונות שעמותות יצליחו לגייס, ייתכנו מספר יתרונות נוספים בהישענות על מספר רב של תורמים ותרומות. ראשית, הסתמכות על מספר רב של תרומות מקוונות עשויה לתת לעמותות קרקע יציבה יותר במימון שוטף של הפעילות שלה. שנית, גיוס תרומות המבוסס על מספר רב של תורמים עשוי לחזק את הלגיטימציה של עמותות לפעול, וזאת היות שתרומה מסמלת גם תמיכה רעיונית, וככל שמעגל הנתינה מתרחב כך מתחזקת הלגיטימציה המשתמעת ממנו. ולסיום, פיזור התרומות בין מספר רב של תורמים והרחבת מעגל התורמים, עשויים להגדיל משמעותית את מידת המעורבות של הציבור בפעילות ארגוני החברה האזרחית, ואף לבסס יותר ויותר תרבות של נתינה ופעילות פילנתרופית בעתיד.
אנו תקווה שהמחקר הזה הוא הסנונית הראשונה אשר תבשר מגמה של הנגשת מידע על ידי פלטפורמות אינטרנטיות נוספות בישראל, למען נוכל להיטיב להבין את התופעה המרתקת של פילנתרופיה מקוונת, ואף לשכלל אותה לטובת פעילות ארגוני החברה האזרחית, ולטובת מעורבות הציבור בפעילות זו גם יחד.
The JGive Team
