לצד תמיכה מהממשל, מקרנות ומתורמים גדולים וקבועים - עמותות זקוקות גם לתרומות קטנות, כאלו של כמה עשרות עד כמה מאות שקלים. יש לאלו משמעות רבה, שכן ביחד הן מצטברות לסכום רציני שיכול להוות חלק ניכר מתקציב העמותה.

אם פעם רוב התרומות הקטנות היו מגויסות בימי התרמה בהם נקשו מתנדבים על דלתות הבתים, כיום הדרך לעשות זאת היא בגיוס המונים ברשת. כפי שישנן פלטפורמות המאפשרות גיוס כזה למען מטרה מסחרית כלשהי (הוצאת ספר, למשל), כך ישנן פלטפורמות דומות בצורתן ובפעולתן המאפשרות לעמותות להריץ קמפיין תרומות,  דוגמת זו שלנו: JGive. מי שהתנסה בכך יודע שהכלים הטכנולוגיים-דיגיטליים מאפשרים הרצת קמפיין גדול, חזק ומשמעותי יותר ממה שהכרנו בעבר. 

עדיף לגייס כשלא לחוצים

אך בעוד הקונספט הוטמע יחסית מהר ורבים מסתכלים עליו כדרך טבעית ומתבקשת לתרום כיום, עדיין ישנן תפיסות הקשורות לקמפיינים של התרמה מהציבור הרחב שאנו ב-JGive רואים יותר כמיתוסים. למשל: הרעיון שקמפיין כזה מתאים למגזרים מסוימים בלבד, בעיקר המגזר החרדי. למעשה, רוב התורמים הישראליים שמחים לתרום ואזרחים רבים מאוכלוסיות שונות תורמים בקמפיינים ברוחב לב. אנחנו חגגנו לאחרונה מיליון תרומות באתר.

גישה נוספת גורסת שיש להריץ קמפיין רק כשהעמותה מעוניינת לבצע פרויקט ספציפי וחסרים לה המשאבים הכספיים עבורו. בעינינו, במקום לחכות לנקודה הזאת ואז לגייס - עדיף לגייס מבעוד מועד וכך להיות מוכנים לאתגר לכשיתייצב בפתח. זה גם מביא אותנו למיתוס נוסף ששכיח בתחום: "קמפיין גיוס עושים בעיתות חירום בלבד".

מערכות הבחירות האחרונות הכניסו ללקסיקון שלנו את המושג "קמפיין געוואלד". מפלגות שהסקרים הראו שייתכן שלא יעברו את אחוז החסימה פצחו בקמפיין שתמציתו "או שתצביעו לנו - או שלא נהיה כאן מחר". כיבוי השריפות הזה נראה לעתים גם בקמפיינים לגיוס המונים של עמותות. לא פעם עמותה הניצבת בפני קופה ריקה נאלצת לצאת בקמפיין גוועלד שמסרו הוא "אם לא נצליח לגייס סכום מסוים - לא נוכל להמשיך להתקיים ולבצע את עבודת הסיוע החשובה שלנו". כמו עם המפלגות, גם לעמותות זה לרוב עובד - אם כי בטווח הקצר. בטווח הארוך זה יכול לגרום לפגיעה אנושה בעמותה.

לא לגייס את הכסף על תקן חמצן

כארגון המספק פלטפורמה לקמפיינים של עמותות אנחנו ב-JGive רואים היטב את ההבדל בין קמפיין גוועלד לקמפיין מתוכנן מראש ואת יתרונו המובהק של השני. לכן אנו גם ממליצים להסתכל על קמפיין גיוס כעל פעילות שנתית סדורה, כזאת הרשומה מבעוד מועד בגאנט השנתי ומאפשרת להיערך אליה מראש, בצורה מושכלת וללא לחץ ובהילות.

כשהקמפיין הוא חלק מהגאנט השנתי יש זמן רב לחשוב עליו מראש ולגבש אסטרטגיה וכלים להנעתו. הוא גם ממצב את העמותה אחרת. קמפיין גוועלד עלול להעביר מסר שהיא אינה יודעת להתנהל נכון כלכלית ומתנהלת בכיבוי שריפות, מה שיכול לגרום לתורם לחשוב פעמיים אם לבצע את התרומה - בין השאר מהחשש שלא תגיע ליעד - ותיסגר.

קמפיין קבוע הוא גם פחות מוגבל בזמן, שכן מטרתו אינה לגייס במהרה כסף שישמש על תקן חמצן לנשימה אותו חובה לקבל מיד, אלא לגייס עבור הטווח הארוך. הפיכת הקמפיין לשנתי-רוטיני, עם מטרה קבועה, גם מאפשרת עקומת למידה: לראות מה עבד יותר או פחות טוב בקמפיין של השנה, להפנים זאת וליישם נכון יותר בקמפיין בשנה הבאה.

ובנוסף: קמפיין קבוע משחק על שני מגרשי התורמים הפרטיים: אלו הספונטניים ואלו הלא ספונטניים. התורמים הספונטניים (כ-70% מכלל התורמים) ייתקלו בקמפיין ברשת וישלפו את כרטיס האשראי כדי לקחת בו חלק. התורמים הלא-ספונטניים יבצעו כסדרה את התרומה השנתית שלהם לעמותה במועד הקמפיין הקבוע (בפעולה יוזמה או בהוראת קבע אוטומטית). ביטול אלמנט הבהילות גם יאפשר לעמותה לשבת וליצור בנחת מסרים שיווקיים שונים לשני סוגי תורמים אלו וכך למקסם את פוטנציאל השתתפותם.

ליצור קשרים מהפוזיציה הנכונה

יתרון נוסף של קמפיין גיוס המונים קבוע הוא הקשרים שמייצרת העמותה במהלכו. קמפיין יכול להביא לחשיפה תקשורתית ודרכה להכרה ציבורית. קשרים חשובים כאלו עדיף ליצור מפוזיציית "אנחנו כאן, מתקדמים ורוצים שתסייעו לנו להגיע למקומות חדשים" ולא מזו של "אם לא יתרמו לנו עכשיו - נסגר!". יש לכך משמעותיות תדמיתיות ומיתוגיות מהותיות.

בסופו של דבר, קמפיין תרומות שמנוהל נכון נוטה להביא לתוצאות טובות, בין אם הוא מתוכנן מראש או לא. אך המשמעויות שהוזכרו כאן הופכות לברורה את עדיפותו של הקמפיין המתוכנן מראש. אם אתם מעוניינים להתייעץ בנושא ולהבין בדיוק כיצד לבצע נכון את קמפיין העמותה שלכם - אתם מוזמנים לפנות אלינו כאן.

‍